רבינו האור החיים הקדוש מביא את דברי הגמרא שאומרת, שלעתיד לבוא יבוא הקדוש ברוך הוא ליתן שכר לישראל על שקיבלו את התורה וקיימו אותה, ויבואו אומות העולם ויאמרו שעכשיו הם רוצים לקבל התורה ולקיימה ולקבל עליה שכר, ויאמר להם הקדוש ברוך הוא 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת'. ובכל זאת יתן להם הקדוש ברוך הוא לקיים מצוה קלה והיא מצות סוכה, וכל אחד מהם יעשה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מוציא חמה בתוקפה, ויחדור לסוכותיהם חום השמש כמו בתקופת תמוז, וכל אחד מבעט בסוכתו ויוצא, ולכן אינם מקבלים שכר ואדרבה, יענשו.

ולכאורה קשה, הרי הדין הוא שמצטער פטור מן הסוכה, ומדוע אומות העולם מפסידים, והרי היה להם צער ומן הדין הם פטורים.

והתשובה היא, אומות העולם הקדוש ברוך הוא דן אותם במידת הדין, ואת עם ישראל הקדוש ברוך הוא דן במידת הרחמים. על אומות העולם כתוב מלך 'אלהים' על גוים, ועל ישראל כתוב 'ה' מלך, וידוע הענין ש'אלקים' זה רומז למידת הדין וה' הוא רומז למידת הרחמים.

ולכן, אומות העולם שהקדוש ברוך הוא מתנהג עמהם כמלך על עבדיו ובמידת הדין, אז הם חייבים להתנהג כמו עבד אפלו בסכנה ובצער, ואינם יכולים לצאת מהסוכה היפך מה שגזר עליהם המלך. מה שאין כן עם ישראל נידונים במידת הרחמים, וכמו אב שמרחם על בניו, ואמר לנו הקדוש ברוך הוא במידתו הטובה 'וחי בהם' ולא ש'ימות בהם', ברוך אלקינו אשר בחר בנו מכל העמים.

[ספר 'מאור החיים' – לתלמידו של רבינו]